מאת: יניב סובול
נתחיל במה שברור לכולנו: זום לא יחליף מפגשים פנים מול פנים, אף פעם. אבל תכל’ס הוא גם ממש לא צריך, ומועדון מודל האו”ם הוא ההוכחה
מועדון מודל האו”ם (Open MUN – Open University Model UN) הוא שלוחתה של האו”פ לפרויקט מודל האו”ם (Model UN) העולמי, המאפשר לסטודנטים/ות לקחת חלק בסימולציה פעילה של פעילות האו”ם. המועדון קיים זה מספר שנים, ובנוסף לפעילותו הארצית הרציפה, המועדון שומר על קשר הדוק עם מועדונים מקבילים מכל העולם ויוצא מעת לעת למשלחות ייעודיות בחו”ל.
השבוע סיכמנו כשנה של פעילות דיגיטלית נטו בראיון עם יו”ר המועדון דניאל מורד: כמו כל 2020, התחלנו עם תוכנית מסודרת אבל סיימנו עם דיבור על חיסונים, הסכמי שלום, פוליטיקה ותקווה לצאת מהמשבר אל עולם חזק ומאוחד יותר. האם דניאל היה אופטימי כמונו? קראו עד הסוף, ואל תשכחו להירשם למועדון שאולי ישנה לכם את החיים:
דבר ראשון, בוא תזכיר לנו בכמה מילים מי אתה ומה התפקיד שלך במועדון
אז אני דניאל מורד, בן 27 מטירת הכרמל, סטודנט למדע המדינה ויחסים בינלאומיים בפתוחה ופקיד קבלה בבית מלון אבל כרגע בחל”ת. התפקיד שלי במועדון הוא היושב ראש.
המועדון חותם כשנה של פעילות מרחוק בצל מגפה עולמית, כשבדרך כלל הוא רגיל להיפגש בארץ ובחו”ל ולעשות נטוורקינג עם אנשים משפיעים ברמה בינלאומית. עם יד על הלב – כמה קשים לך הגעגועים לכל זה?
וואוו!! בכל הכנות, אין כמו להיפגש פנים אל פנים. הכנסים בארץ ובחו”ל הם כל כך מושקעים ומרגשים שהם פשוט חוויה בלתי נשכחת. לצד זה אנחנו מקפידים לשמור על שגרה, עד כמה שניתן.
למשל, כנסים שאנחנו מקיימים, רק שהצורה שבה זה מתנהל זה בצורה מקוונת. למשל, לפני שבועיים היה כנס ממש מוצלח שהשתתפו בו 8 אוניברסיטאות מהארץ ומשתתפים מהעולם, כמובן שדרך ה-ZOOM. הכל היה מושקע ובאותם הסטנדרטים: כולם עם חליפות ושמלות ומקפידים על הנהלים, כאילו זה היה פנים אל פנים.
נשמע כיף, ולזה בדיוק רציתי להגיע באמת: משהו בפעילות המקוונת הוא גם מאוד מעצים, ומצמצם פערים גיאוגרפיים. זה קרה גם במודל האו”ם, לדעתך?
האוניברסיטה הפתוחה שונה לגמרי מאוניברסיטאות אחרות. בעוד שהן ממוקמות במיקום מרכזי אחד, אנחנו מפוזרים על כל הארץ. בימים כהרגלם, אנחנו מקיימים את המפגשים הקבועים שלנו בתל אביב, וזה הקשה על חלק מהסטודנטים לקחת חלק בפרויקט הזה.
אבל האפשרות לקיים את המפגשים בצורה מקוונת נותנת לכולם את ההזדמנות, ולא משנה מה מיקומם, לקחת חלק בפעילות. ניכר לראות שהשנה יש הרבה משתתפים שאינם מאזור המרכז ומכל הקשת של הציבור.
נעבור ברשותך לאחד הדברים שמעסיקים את מודל האו”ם: אקטואליה. כרגע ישראל מובילה את מבצע החיסונים המוצלח בעולם, אירוע שקשה להפריז בחשיבות הפוליטית וההיסטורית שלו. איך לדעתך הדבר הזה משפיע על הדימוי של ישראל בעולם?
באופן אישי אני חושב שניתנה לישראל זכות והזדמנות ענקית. אני מסתכל על המצב בעולם ואני רואה את הקושי האדיר של מדינות להשיג את החיסונים, בזמן שאנחנו נהנים מאיזו פריווילגיה כזאת של להתחסן ראשונים. ככל שנצא מזה ראשונים, ככה נהיה הראשונים לצמצם את הנזקים הכלכליים והחברתיים שנוצרו בעקבות המגפה, ולצבור פער על מדינות אחרות. יכול לקרות מצב שבזמן שאנחנו נהיה בריאים ומחוסנים, שאר העולם ימשיך להתמודד עם סגרים ועם גלים של המגיפה.
יצא לך לדבר על הנושא הזה עם משתתפים בשלוחות אחרות של מודל האו”ם?
וואו זה כל כך אקטואלי אז אנחנו מדברים על זה כל הזמן. למשל, אני אחזור שנייה לכנס שדיברתי עליו מקודם: אחד הנושאים שאחת הועדות דיברה עליהם הוא הסדר של החיסונים. זה לא סוד שיש תחרות ענקית בין המדינות על נושא החיסונים – מדינה אחת קונה חיסון על חשבון של מדינה אחרת, ובנוסף, קיים סדר לא שוויוני בין מדינות העולם הצפוני והעשיר, המקבלות את החיסונים, על פני העולם הדרומי והעני יותר, שפחות מקבל חיסונים.
לכן, הקרב המרכזי של הנציגים בוועדה היה לנסות ולהשיג כמה שיותר חיסונים על מנת שיוכלו לחזור לשגרה בהקדם.
זה באמת נושא ער בשבועות האחרונים: האפשרות שנראה אי-שוויון חיסוני, מצב שבו מדינות מסוימות פשוט לא יגיעו לחסינות עדר באוכלוסיה שלהן, ולאו דווקא מסיבות כלכליות – לחלק ממדינות אירופה למשל פשוט אין יכולת לוגיסטית להגיע לאוכלוסיה שלהן בהיקף נרחב כמו ישראל. אתה יכול לדמיין, למשל, מצב שבו יהיה קשה לקיים כנסים וטיסות אפילו למדינות מפותחות בגלל שהן פשוט לא מצליחות לקיים מבצע חיסונים יעיל?
בעתיד הקרוב זה באמת נראה ככה. אירופה באמת מתקשה להשיג חיסונים והכעס כלפי חברות החיסונים רק הולך וגובר. למיטב ידיעתי קצב הייצור של החיסונים נחלש בעקבות שדרוג של פסי הייצור, בשביל שבקרוב הם יוכלו לייצר הרבה יותר חיסונים.
בסופו של דבר הם יסתדרו. הן מדינות מאוד מפותחות ועשירות והן יצליחו למצוא פתרונות יצירתיים על מנת להביא את האוכלוסייה להתחסנות.
נחזיק אצבעות – למען אזרחי ואזרחיות העולם ולמען 2021 שכולה כנסים וטיסות!
בוא נדבר על נורמליזציה: הרבה ישראלים כבר ביקרו באיחוד האמירויות בפעם הראשונה, המסחר ושיתופי הפעולה שלנו עם מדינות ערב פורח, והייתה תקופה שהיה נדמה כי הסכמים חדשים נחתמים כמעט חדשות לבקרים. משהו מזה מורגש גם בפעילות של מודל האו”ם?
לצערי, מודל האו”ם שלנו אף פעם לא התארח במדינה ערבית, וזה חבל. הסכמי הנורמליזציה בהחלט הביאו הזדמנויות חדשות, גם עסקיות וגם תיירותיות. אנחנו עדיין מגששים לראות איך יהיה אפשר לעבוד עם שלוחות מודל האו”ם שם בשיתוף פעולה.
מקווה שנראה הפתעות מסקרנות בנושא הזה ?
אי אפשר לדבר על מודל האו”ם בלי לדבר על פוליטיקה, ואי אפשר לדבר על פוליטיקה בלי לדבר על בחירות. מה בסבב הזה לדעתך שונה מהסבבים הקודמים?
בכלום… מערכות הבחירות האחרונות באו כתוצאה מאי יכולתה של המערכת הפוליטית לקבל הכרעה. לא היה אף מנצח בכל מערכות הבחירות האחרונות, והממשלה האחרונה קמה נוכח המציאות הקשה – אך מעולם לא משלה. באופן כללי בכל מערכות הבחירות: המתמודדים היו זהים, הסיסמאות היו זהות, וההסתה – פרועה ומתמשכת.
אכן, השיח המסית מכל צדי המפה הפוליטית הוא מגפה לא פחות מסוכנת מהקורונה, וכולנו תקווה שנראה ממנה תקומה אל שיח יותר מכבד ומכיל. זה אפשרי, וזה בידיים של כל אחד ואחת מאיתנו. בנימה זו נסיים ונאחל לך המון בהצלחה בהמשך הכהונה שלך כיו”ר המועדון, ושהשנה הקרובה של מודל האו”ם תהיה הטובה ביותר שלו!
אבל דבר אחרון: ההרשמה לסמסטר הבא תסתיים ביום חמישי ה-11.2. יש בין הקוראים שלנו אנשים שהדבר הזה תפור עליהם ויכול לשנות להם את החיים, אבל הם עדיין לא נרשמו. דבר ישר אל הלב שלהם ותסביר להם מה הם הולכים לפספס אם הם לא יירשמו, ועכשיו.
זה נכון! אנחנו נרגשים לפתוח את ההרשמה לסמסטר הבא!! מודל האו”ם יכול לתת מלא הזדמנויות למי שלוקח בו חלק, כמו למשל חיזוק האנגלית, עמידה מול קהל, יכולות כתיבה, יכולות משא ומתן וכלים פוליטיים ודיפלומטיים. המועדון מתנהל באווירה נעימה, חברית וסטודנטיאלית, בה אפשר להכיר סטודנטים אחרים ולחלוק איתם את החוויה הזאת, ובעצם לחוות את העולם של הדיפלומטיה והיחסים הבינלאומיים מזווית יותר פרקטית מאשר תיאורטית.
בהקשר לתקופה הזאת, נכון לרגע זה המועדון כולו, כולל הכנסים וכל הפעילויות שהוא לוקח בהן חלק, מתקיים בצורה מקוונת. לכן, אם אתם גרים רחוק ולא יכולתם להשתתף מפאת המרחק, נוצרה עבורכם/ן הזדמנות נדירה. בנוסף, היות וזה מקוון, אין ספק שזה חוסך המון זמן ויותר נוח. לפני חודש היה כנס שאוניברסיטת אריאל אירחה: אני רק חושב על לקום ב-4 וחצי בבוקר בשביל להגיע בזמן לכנס באריאל. במקום זה, התעוררתי הרבה (אבל הרבה) יותר מאוחר מהשעה המוקדמת הזאת.
רוצה להצטרף לדניאל ושאר מועדון מודל האו”ם? מעוניין/ת לסלול את הדרך שלך לעולמות הפוליטיקה והיחסים הבינלאומיים, או לתרגל את האנגלית ויכולת הדיבור מול קהל במסגרת בינלאומית שעושה “אפקט וואו” אמיתי בקורות החיים שלך? אל תפספס/י את ההזדמנות להצטרף למועדון מודל האו”ם כל עוד אפשר.