

מאת: שירי שדה
יום כיפור הוא זמן טוב לומר סליחה אמיתית לאדם קרוב שפגענו בו, רק שבדרך כלל הוואטסאפ מתמלא לקראתו בהודעות ‘סליחה אם פגעתי’ שלא תמיד יש מאחוריהן כוונה אמיתית.
בואו נדבר על איך נוכל לבקש את הסליחה ממי שבאמת צריך אותה ובצורה שתגרום לו להבין שהתחרטתם.
מהי תקשורת מקרבת?
התקשורת המקרבת, המכונה גם תקשורת לא אלימה (NVC – Non-Violent Communication), פותחה בשנות ה60 ע”י הפסיכולוג הקליני מרשל רוזנברג. רוזנברג הוא בן להורים יהודים שהיגרו מרוסיה ונולד באוהיו, ארה”ב. כילד יהודי יחיד בשכונתו, הוא חווה אלימות ובריונות על רקע אנטישמי שלדבריו עיצבו את אישיותו לאורך השנים. כשהתבגר רוזנברג למד פסיכולוגיה באונ’ מישיגן ובעבודת הדוקטורט שלו הוא ניסה לאפיין את דפוסי ההתנהגות האנושית שמובילים לאלימות.
לשיטתו של רוזנברג, הסיבה העיקרית להתחלה של כל אי הבנה, מריבה או וויכוח היא תפיסת עולם מוסרית שקיימת בחברה כולה. על פי התקשורת המקרבת אין אנשים רעים או טובים ואין התנהגות לא נכונה או לא נורמלית, תפיסת העולם הרווחת בחברה כולה מובילה לכך שבכל פעם שמשהו מפריע למישהו בהתנהגות של מישהו אחר, באופן אוטומטי הוא יסווג את עצמו כטוב וצודק, ואת האחר כרע וטועה. בפועל, ההרגל הזה חוסם את ערוצי התקשורת שלנו וגורם לאי הבנה אחד של השני ולתסכול, בין אם בין בני זוג, חברים או קשר של הורה וילד. במקרים קיצוניים יותר מוביל ההרגל לכעס וכאב שמתבטא באלימות מילולית ואף פיזית. הרגל זה קיים גם אצל בעלי כוונות טובות ביותר ועלול לעיתים ליצור סכסוכים מיותרים מבלי שהתכוונו לכך.
רוזנברג מחלק את החברה שלנו לשני סוגים של קבוצות אנשים:
שועלים: יש להם לב מאוד רחב וגדול, הם רגישים ופגיעים, אך הם בעיקר מייללים ולא יודעים לבטא את הרגשות והצרכים שלהם ובכלל מה הם מרגישים, ולכן הם בסבל מתמיד.
ג’ירפות: החיה עם הלב הכי גדול בטבע ועם אוזניים גדולות, שמודעות לצרכים ולרגשות שלהן ושל הסביבה שלהן ופועלות דרך אינטרקציה מקרבת שמאפשרת מילוי הצרכים שלהן ושל הסביבה.
הוא טוען שבמקור שלנו כולנו ג’ירפות, בגלל זה ילדים יכולים לפתור קונפליקטים בפשטות שמבוגרים לא, ושעם השנים החינוך הממסדי והחברה בכלל מחנכת אותנו לשועלות.

לא סתם יש לה לב ענק, ולא סתם היא גדולה מהחיים
אז איך מבקשים סליחה בתקשורת מקרבת?
תקשורת מקרבת היא גישה שמכילה פרוטוקול מסודר לניהול דיאלוג או שיחה באופן שמעלה את הסיכוי לחיבור והבנה בין בני אדם ומביא לשיח מועיל ונעים שאינו כולל ריבים ואגרסיביות. את השיטה ניתן לתרגל ולהטמיע כדרך לחיים שיש בהם פחות חיכוכים חברתיים מתישים ומיותרים.
כשאנחנו באמת מרגישים שיש לנו צורך להתנצל כי התנהגנו בצורה שפגעה בצד השני, אפשר לשאול את עצמנו איזה רגש אנחנו מרגישים עכשיו (עצב, תסכול, פחד) ומה הצורך שמגיע בעקבותיו (לקבל אישור על היותי בסדר, להרגיש שאני נותן מעצמי) ולעשות את אותו הדבר כלפי הצד השני תוך הכרה ברגשותיו ובצרכיו העמוקים במטרה להניע לשיחה של הבנה והכלה, למשל:
“אני יודע שמה שעשיתי/אמרתי עורר בך כאב, עצוב לי שאתה חווה את זה עכשיו, אני מכיר בחלק שלי למצב הזה ומצטער על כך. האם יש משהו שאני יכול לעשות כדי לגרום לך להרגיש טוב יותר?”
חשוב להקשיב לתגובת הצד השני, להישאר עם הכאב שלו ולתת לו להמשיך להיות נוכח בסיטואציה וחשוב לא פחות לדעת לסלוח לעצמנו ולהכיר בסיבות בגללן בחרנו לפעול כך.
מרשל רוזנברג נפטר ממחלת הסרטן בשנת 2015 והותיר אחריו מורשת של אנשים המודעים לצרכים ולרגשות שלהם, כאלה שיודעים לגשת אל תוך עצמם וגם ערים לצד השני. ניתן לצפות בארבע ההרצאות המרתקות של רוזנברג ביוטיוב וללמוד מקרוב איך לפעול בתקשורת מקרבת.