מאת: יניב סובול
מדינת ישראל התחילה לחזור לשגרה.
ליתר דיוק, היא סוג-של חזרה לסוג-של שגרה: נכון לכתיבת שורות אלה התחבורה הציבורית ממשיכה לתפקד במתכונת מצומצמת, השיעורים הפרונטליים נותרו זיכרון עמום, ומסכות כירורגיות הן כבר ממש לא חלק מהשגרה רק בבתי חולים וברחובות טאיוואן ודרום קוריאה.
בזמן שהמציאות מחוץ לבית נותרה הפכפכה וזהירה הלמידה מרחוק הפכה לצורך חיוני, והמציאות האקדמית והכלכלית מגיבה בהתאם: חברות כמו זום מזנקות בעשרות ומאות אחוזים בבורסה, ואוניברסיטאות בכל העולם מדביקות את הפערים הטכנולוגיים שלהן בקצב שיא. מי ששרדו את המעבר הזריז ללימודים מרחוק הם אותם סטודנטים וסטודנטיות שכבר צברו נסיון בלמידה מרחוק, למדו את נקודות התורפה שלה, ולמעשה “למדו איך ללמוד” מחוץ לכיתה.
אז מה הם יודעים שאתם אולי לא? ריכזנו בשבילך ארבעה עקרונות ללמידה אפקטיבית ונעימה מרחוק, שעזרו לסטודנטיות וסטודנטים בעולם ללמוד בלי לזוז מהבית, גם בימי קורונה ובגם בימי שגרה. לבריאות:
1. חיטוי סביבת העבודה
כמה פעמים רציתם להכנס לשיעור בזום וגיליתם שהמצלמה לא עובדת, המיקרופון מרעיש, או ששכחתם לפנות את כוס הקפה הרביעית שלכם מהבוקר?
בדיוק כפי שאנחנו מצפים להגיע לכיתה בקמפוס ולגלות שהיא מצוחצחת, מאובזרת ושקטה, כך עלינו לצפות להגיע אל העמדה בה נבצע את הלמידה שלנו כשהיא נקייה, מסודרת, תקינה ומנותקת ככל הניתן מהסחות דעת חיצוניות.
מומלץ להקדיש כחצי שעה עד שעה בשבוע לסדר ולנקיון של סביבת הלמידה שלנו, ולבצע בדיקת תקינות של מצלמת הרשת והמיקרופון (שיחת סקייפ עם אמא, סבא או סבתא וסגרת את הפינה). חשוב גם לנטרל במידת האפשר הפרעות חיצוניות ומקורות רעש, ויחד עם זאת לזכור שלא הכל בשליטתנו ושלפעמים צריך לקחת הפסקה קצרה כדי לדאוג לצרכים של הילדה, להאכיל את הכלב או לענות לטלפון מחברת הביטוח.
2. לשטח את העקומה
“ארבע בצהריים, עוזבת את המשרד ומגיעה לתחנת אוטובוס. חמש בערב, מגיעה לקמפוס, מזמינה קפה ויושבת רגע להתאפס על עצמי ולהתכונן מנטלית. חמש וחצי בערב, השיעור מתחיל, נכנסת למוד של למידה.”
נשמע לך מוכר? ככה נראתה השגרה שלך לפני שהתחיל הסגר, ומשהו בה עבד נפלא. הוא עבד כל כך טוב שאולי אפילו לא שמת לב שהוא קיים: השיעורים הפרונטליים מתוכננים בקפידה ע”פ הלו”ז האקדמי של הקורס, והם עוזרים לנו לפרוס את המאמץ של הלימודים על פני תקופת הסמסטר, להישאר צמודים ללוח הזמנים של הקורס, ולהיות מוכנים לתקופות אינטנסיביות של כתיבת ממ”נים ולמידה לבחינת הגמר. במילים אחרות, השגרה עוזרת לנו “לשטח את העקומה” של הסמסטר ולהקדיש את הזמן שראוי להקדיש לכל נושא בחומר הלימוד, מבלי להיקלע למצבי עומס ולחץ בלתי סבירים.
כדי לעשות את זה מרחוק, חשוב “להישאר בעניינים” ולקרוא מעת לעת את לוח זמני המפגשים באתר הקורס, תאריכי הגשת הממ”נים, והפרקים בחומר הלימוד שיש ללמוד עצמאית לפני כל שיעור מקוון. אפליקציות לוח שנה למיניהן עובדות נפלא למטרה הזאת ומאפשרות לקבוע תאריכי מפתח בסמסטר ולהצמיד להם תזכורות, ואפליקציות לניהול משימות כמו Google Keep ,Trello ו-Microsoft To-Do מאפשרות לך להפוך את התאריכים למשימות שאפשר ליישם ולעקוב אחרי הסטטוס שלהן. כמו כן, מומלץ מאוד לקרוא כל הודעה שמגיעה בדוא”ל או במערכת שאילתא מצוות ההנחיה של הקורס.
3. ריחוק חברתי
ע”פ ויקיפדיה, ריחוק חברתי הוא “מקבץ של פעולות התנהגותיות למניעת התפשטות זיהום באוכלוסייה”. אבל חשוב להבדיל בין ריחוק חברתי לצורך שלנו בחיברות, שע”פ ויקיפדיה הוא “תהליך של התנסות חברתית ותרבותית מתמשכת, המקנה ליחיד דפוסים, כללים וערכי תרבות בחברה בה הוא חי”.
יש הבדל דק אבל חשוב בין שמירת מרחק פיזי לתהליך החיברות, ואת השני אפשר וחיוני לטפח גם בתקופה זו. בהקשר האקדמי, מומלץ מאוד לקרוא מעת לעת את הפורומים באתרי הקורסים, בהם מתפרסמים עדכונים של הסגל האקדמי ומתקיימים דיונים בחומר הלימוד, נשאלות שאלות לגבי הממ”נים, ולפעמים גם נערכים דיוני העשרה עם זיקה לתוכן הקורס.
בהקשר החברתי והבין-אישי, רשתות חברתיות כמו אינסטגרם ופייסבוק הפכו בין לילה לקרש ההצלה של מערכות היחסים שלנו, ובשימוש אחראי הן יכולות לסייע לנו לשמור על קשר עם חברים מספספל הלימודים ומחוצה לו, לחלוק ממים, בדיחות ועצות, ובאופן כללי להרגיש שאנחנו ביחד גם בבידוד.
4. אסטרטגיית יציאה
אז ישבנו ללמוד מהספר, ישבנו לכתוב ממ”ן, ולקינוח גם ישבנו לשיעור זום עד שש בערב. שמת לב לדפוס? ישבנו כל היום, וזה רק במסגרת הלימודים! מציאות זו משתנה לאיטה ככל שאנחנו חוזרים למעגל העבודה ולחדרי הכושר, אבל מדובר בדפוס שהיה קיים גם בלמידה מרחוק שלפני תקופת הסגר. בהעדר מסגרת שקובעת בשבילנו מתי השיעור נגמר ומתי מתחילה ההפסקה, חשוב לקבוע מסגרת כזאת בעצמנו ולהחליט כמה נלמד בכל יום, מתי נצא להפסקות, ומה נעשה כדי לשמור על הגוף בתנועה.
לדוגמא: ניתן להחליט שנלמד 60 דקות ביום, לפרקי זמן של רבע שעה שאחריהם נצא להפסקה, בה נצא להליכה בשכונה או אפילו נבצע מטלות בבית. את המספרים והפעילויות המדויקות יש להתאים כמובן לקצב הלמידה שלך, לצורך שלך ב-“לקיחת אוויר”, וכמובן במה שעושה טוב לגוף ולנשמה שלך 🙂
“אסטרטגיית היציאה” מיום הלימודים היא עניין סובייקטיבי שיש להתאים ללוח הזמנים והעדפות האישיות שלך. המפתח הוא לשמור על עקביות באותה שגרת למידה והפסקות, ויחד עם זאת לאפשר גמישות בתקופות של הגשת ממ”נים, או של אילוצים שמחייבים אותנו דווקא להתנתק מעט מהלימודים ולהתפנות לעניינים אחרים שדורשים את תשומת הלב שלנו.