מאת: יניב סובול
תקופת המבחנים של סמסטר 2020ב’ יצאה לדרך, ובמיוחד בתקופה שאיתגרה את כולנו ברמה האישית והאקדמית – יש אפשרות שלא נגיע להישגים שציפינו להם.
המעבר ללמידה מרחוק, ההשפעות של משבר הקורונה על חיינו האישיים, האקדמיים והמקצועיים, ואי-הודאות והמאבק שהתנהל סביב אופן קיום הבחינות – כולם הערימו עוד ועוד קשיים על היכולת שלנו להתרכז ולממש את עצמנו מבחינה אקדמית. חלקנו דווקא נופתע לטובה מהציונים הגבוהים שנקבל, אחרים ירוצו להירשם למועד ב’ כדי לשפר אותו, ואחרים אפילו יקבלו ציונים שלא מספיקים כדי לעבור את הקורס.
אז רגע, האם מדובר בסוף העולם וקץ דרכנו האקדמית? ממש לא, ואולי אפילו להפך: ההיסטוריה מוכיחה שאפשר להפוך מצבים “שליליים” בחיינו האישיים להזדמנויות ללמידה, חדשנות, וצמיחה, ולהשתמש בהם כקרש קפיצה להישגים שלא חלמנו עליהם לפני כן. הקאץ’: זה תלוי רק בנו.
ההיסטוריה מלאה באושיות שזכו לכינוי “כישלונות מפורסמים“: היזמים סטיב ג’ובס ואילון מאסק פוטרו מחברות בהן כיהנו בתפקידים ניהוליים, שחקן הכדורסל מייקל ג’ורדן הושהה מהקבוצה הבית-ספרית כי כישוריו נחשבו לירודים, ומוריו של הממציא תומס אדיסון קראו לו “טיפש מדי מכדי ללמוד משהו”. הביוגרפיות של כל אחד מהם יוכיחו שמעידתם לא הייתה גזרת גורל, ועבור חלקם היא הייתה אפילו נקודת זינוק שבלעדיה לא היו מגיעים להישגים מרשימים בהמשך דרכם.
הסיפורים של אותם “כישלונות מפורסמים” מזמינים אותנו להסתכל על סיטואציות בהן נגזר עלינו גורל מסוים או שלא תפקדנו כמו שציפינו, ללמוד מאותן סיטואציות ולצמוח מתוכן, תוך שאנחנו מגלים עומקים חדשים של אהבה, יצירתיות וחוכמה. הנה 3 “תרופות פלא” שיעזרו לנו לעשות את זה:
1. חמלה והבנה
לפעמים כישלון לא מסתכם רק בתוצאה בלתי רצויה, אלא בדפוסים של שנאה עצמית במחשבה, דיבור ואפילו מעשים. אותם דפוסים לא רק שלא פותרים דבר, אלא שהם מייצרים בעיה חדשה: הפכנו לאויבים של עצמנו, על כך המשתמע מכך. הנוגדן לתיעוב עצמי הוא חמלה – הבנה מעמיקה של הסבל אותו חווה אדם, ורצון אמיתי לשחרר אותו ממנו.
נסו את התרגיל הבא: דמיינו שחבר או אדם אהוב היה נמצא בסיטואציה בה אתם נמצאים, ומדבר וחושב כמוכם. נסו לתאר לעצמכם כיצד הייתם מעודדים אותו, מבינים את הפרספקטיבה שלו, מציעים לו פתרונות מעשיים או פשוט מקשיבים לו מבלי לשפוט. כעת השאלה המתבקשת היא כמובן: מה ההבדל בינינו לביניהם? האם לא הגיוני שנתייחס באותו טוב לב גם כלפי עצמנו? תהפכו לחברי אמת של עצמכם, ותגלו שאין בן אדם שנעים יותר לראות במראה בכל בוקר 🙂
2. הבנת הסיטואציה
עצם התיוג של מאורע מסוים כטעות או כישלון מציב מסך עשן בינינו לבין המציאות, שמונע מאיתנו להבין את הנסיבות שמאחורי מה שקרה. כדי לרכוש בינה אמיתית, יש לפענח את הסיטואציה על מרכיביה האובייקטיביים ללא תוויות פשטניות.
נניח שקיבלתם במבחן ציון נמוך משציפיתם לקבל. תכינו דף נייר או מסמך וורד, ותתחילו לכתוב רשימה של הנסיבות שאולי הובילו לכך: אולי לא הבנתם מספיק את פרקים 6-8 בחומר, אולי נסיבות מחייכם האישיים הפעילו עליכם לחץ רגשי בלתי סביר שפגע בלמידה למבחן, ואולי בכלל הגעתם לבחינה עייפים אחרי לילה לבן עם מעט שעות שינה!
כשתסתכלו על הרשימה, תלמדו שהתמודדתם עם שני סוגי גורמים: כאלו שמחוץ לשליטתכם ואין טעם בלדוש בהם, וכאלו שכן בשליטתכם ואפשר להתחיל לפעול מתוך הבנתם. וכך, למעשה, הגענו לתרופת הפלא האחרונה:
3. תוכנית פעולה
אז למדנו לאהוב ולקבל את עצמנו ללא תנאי, ולמדנו מה הנסיבות שעומדות מאחורי הסיטואציה. כעת, הגיע הזמן להפוך את הבינה החדשה שלנו לשינוי בדרך שבה אנו פועלים.
נניח שגיליתם שלא הבנתם היטב פרקים מסוימים מחומר הלימוד, פשוט כי שכחתם לחזור עליהם. בבחינת הגמר הבאה, אולי תרצו לסקור מראש את החומר שבמיקוד הבחינה, לאמוד את מידת ההבנה שלכם בכל פרק, ואולי אפילו לדרג כל אחד לפי הביטחון העצמי שאתם חשים לגבי הפרק, ולתכנן את הלמידה בהתאם.
אולי תגלו שגורמים שאינם קשורים ישירות ללמידה כמו השעה ביום, האוכל שאתם אוכלים, או המוזיקה באוזניות – משפיעים השפעה מכרעת על הריכוז שלכם. זאת הזדמנות מצוינת “לשחק” עם אותם משתנים שלעיתים קרובות נמצאים בשליטתנו, אבל לא תמיד חשבנו על ההשפעה שעשויה להיות להם על תודעתינו. אולי תגלו שפחות או יותר קפאין עוזר לכם להתרכז, שאוכל מעובד מעייף אתכם ופוגם בריכוז שלכם ושמוזיקה מסוגים מסוימים שמה אתכם בריכוז-על (או שאולי אתם דווקא טיפוסים של שקט!). המפתח הוא ללמוד על אותם משתנים ולהכיר בהם, ולאחר מכן לנסות דרכים שונות להפחית, להגביר או לשנות אותם.