מאת: שירלי קדוש
השבוע לפני 34 שנים נפרדנו מאחד מאמני הפופ ארט והאמנות בכלל הגדולים של החצי השני של המאה הקודמת.
אופנה, מוזיקה, פרסום, קולנוע ואפילו פוליטיקה, דבריו של אנדי וורהול השפיעו על נדבכים משמעותיים רבים. מה שבעיקר שימש לו להשראה הם התרבות האמריקאית, תקשורת ההמונים והצרכנות הבלתי מוגבלת שבאו לידי ביטוי ביצירות אייקוניות שפרצו אל מחוץ לשדה האמנות והפכו לחלק מהפוסטמודרניזם של ימינו.
וורהול שהיה הומוסקסואל גלוי וידוע באהבתו למסיבות ובילויים ולאורח חיים בורגני-בוהמייני נולד בפנסילבניה שבאמריקה למשפחת מהגרים מסלובקיה. בראייתו, באמריקה קיימת סתירה פנימית בין חדשנות וקונפורמיות והמתח שביניהם הניע אותו לחקור זאת. למעשה, וורהול בשאלות של ערכי אמנות מול מסחריות ומתוך אידיאולוגיה שכפל לא פעם את עבודותיו בדומה לייצור התעשייתי והוא שאף לטשטש את הגבולות המוכרים בין מוצרים תעשייתיים לאמנות.
בתוך כך, הוא השתייך לתנועת הפופ ארט, שמקור שמה במילה ״פופולרי״. תנועה אמנותית זו עסקה גם היא בקשר בין האמנות לתרבות הפופולרית בייחוד בתקופה שבארצות הברית המתועשת של המאה ה-20, התפתחה בהדרגה אהבה אובססיבית למותגים וכוכבים.
בכדי להשתלב בתעשייה ולהסתיר את מקורותיו כמהגר הוא שינה את שמו לשם שכולנו מכירים היום, עשה ניתוח אף ואף החל לחבוש פיאות באופן קבוע. בתחילת דרכו, עבד כמאייר כרזות פרסומת ובאותן שנות מהפך בשנות השישים יצר וורהול סדרת ציורים סנסציונית בצבעים צעקניים שבה הציג את פחיות הקוקה קולה והשימורים שהפכו לכרטיס הביקור שלו. מבקרי האמנות הרדיקליים מיד הצהירו כי היצירות הללו חושפות את הריקנות, הבנאליות והסתמיות של תרבות ההמונים המערבית. וכך המשיך וורהול לחקור את הסמלים והסימנים של החברה.
כפי שניתן כבר אולי להסיק, לוורהול היה גם צד פוליטי, וכחלק מסדרת האסונות המפורסמת שצילם, ממנה במיוחד צילום תאונות הדרכים, הוא יצר גם דימויים מחאתיים. כך למשל, לעומת קופסת מרק שלו, ניצבות הסיגריות הענקיות של האנס האקה. זוהי חפיסת “Marlboro” ששמה שונה ל“Helmsboro Country”, משחק מלים על פרסומת של מרלבורו ששם על הכוונת סנטור ושמו ג’סי הלמס, רפובליקני ותומך גדול בתעשיית הטבק. היצירה נוזפת גם בפיליפ מוריס, יצרן מרלבורו ותומך מרכזי באמנות.
במרוצת השנים סגנונו התפתח ולבש צורות שונות, תוך שהוא מתנסה במדיומים ותחומים שונים ומייצר שיתופי פעולה מפתיעים. התבוננות בעבודות שלו היא לא בגדר מבט אחורה על עידן שעבר, עדיין ניתן לראות את האובססיה לסלבריטיז ותהילה – דברים שרלוונטיים לחלוטין לנו היום.
בהתייחס לקשר שלו עם נשים, אחת המוזות הגדולות של וורהול הייתה יורשת הנפט אידי סדג’וויק, בת לאחת המשפחות החשובות והעשירות בארצות הברית. וורהול קינא באידי על תשומת הלב התקשורתית הרבה לה זכתה לאחר שהתקשורת התאהבה בחיי הבוהמה היוקרתיים שלה. הוא התנכל לחברתו הטובה, מה שגרם לה ללקות בדיכאון. היא נפטרה מנטילת מנת יתר של גלולות שינה, בהן השתמשה לאחר גמילתה מסמים. אישה משמעותית נוספת בחייו הייתה ואלרי סולאנס, ניצבת פמיניסטית שהשתתפה באחד מסרטיו שניסתה להתנקש בחייו בטענה שהייתה לו שליטה רבה מדי על חייה. מאוחר באותו היום היא הסגירה את עצמה למשטרה ונידונה ל-3 שנות מאסר. באותו יום, וורהול נגע במוות וחזר להכרה אך לא שב כפי שהיה. הוא היה בעל מוגבלויות שאיתן התמודד באופן יום יומי עד אשר מת מסיבוך בניתוח בכיס המרה שאותו נדרש לנתח ככל הנראה מאותה התנקשות.