מאת: שירי שדה
המראה השזוף המפתה והריח המשכר שלה חוזרים אלינו כהרגל מגונה בכל שנה לקראת חג החנוכה. השנה הכנו לכם מאמר טעים במיוחד, שישפוך אור על המקור של קינוח החג המסורתי שלנו שאם נודה באמת, הוא הרבה יותר טעים מהדונאטס האמריקאי – הסופגניה.
הסופגניה שכולנו גדלנו עליה היא עתיקה מאוד וכבר בהונגריה של המאה ה-16 מופיעות עדויות לקיומה. וודאי כבר שמעתם על האגדה האורבנית על פיה במאה ה-17 טבחית אוסטרית הפילה בלי כוונה חתיכת בצק שמרים לתוך סיר שמן רותח ויצרה בטעות את הסופגניה הראשונה, בין אם זה נכון או לא, משם הגיעה הסופגניה האוורירית מלאת השמן, הריבה ואבקת הסוכר לגרמניה ומגרמניה היישר אלינו, היהודים. יהודים כמו יהודים, מצאנו תירוץ נפלא ומאוד התאים לנו לשמר אותה כמנהג לחג החנוכה בזכות השמן הבלתי נגמר בסופגניה שמתאים בדיוק באורח פלא לסיפור נס פך השמן.
אותה סופגניה יהודית שנלקחה מהמטבח הגרמני מכונה “בֵּרְלִינֶּר”, אבל שלא תחשבו שאנחנו כאלה מקוריים, כי סופגניות מקבילות קיימות בכל רחבי העולם: לספרדים יש את ה”צ’ורוס”, לסלובנים את ה”קרוף”, למרוקאים יש את ה”ספינג'” שמככב במימונות, לאלג’ירים יש את ה”קפאף” וללבנונים יש אפילו את ה”עוואמות” שהיא מיני סופגניות קטנות שטבולות בדבש ומי וורדים (יאמי).
שכחנו משהו? כמובן, הדונאטס האמריקאי שאנחנו פוגשים בסדרות ובסרטים, זה שהומר סימפסון לא מעביר יום אחד בלעדיו, זה שמשחיר שמם של שוטרים רבים ברחבי ארה”ב (אין כמעט קומדיה אמריקאית שראיתם ולא הזכירה את דימוי השוטרים שעיקר עבודתם מתבצעת בסניפי דאנקן דונאטס). תופתעו לגלות שהמקור של הדונאטס בכלל הגיע על ידי המתיישבים ההולנדים והגרמנים שהגיעו לניו אינגלנד עם סופגניה מתוקה ש”חור בייגלה” ניצב במרכזה. היום קנדה נחשבת לצרכנית הדונאטס הגדולה ביותר בעולם ואף בעלת מספר חנויות הדונאטס הגדול ביותר, אולי העובדה שיצרנית הדונאטס הגדולה בעולם – “דאנקן דונאטס” היא חברה קנדית מסבירה זאת. למרות ההתאמה המושלמת שלו כקינוח אינסטגרמי ססגוני המכיל ציפויים צבעוניים, סוכריות וכל טוב, הוא פחות תפס בארץ. מה לעשות שאי אפשר להתחרות בסופגניה שלנו?
במדינה קטנה כמו ישראל יש מגוון כל כך עצום של סוגי סופגניות שזה כמעט בלתי נתפס. הסופגניה האותנטית שעליה גדלנו עברה תהליך של אבולוציה: מסופגניה קלאסית של ריבת תות ואבקת סוכר (או אפילו רק אבקת סוכר) התפתחו להן עם השנים סופגניות עם מילוי שוקולד, חלווה, ריבת חלב ובשלב מאוחר יותר הסופגניות הפכו לתערוכה של ממש בכל קונדטוריה אפשרית, כשבכל שנה מתפרסמת קולקציה סופגניות חדשה עם ציפויים, מילויים ומזרקים מפונפנים כמו קרם פטיסייר, גאנש שוקולד, עוגיות אמרטי, פניני שוקולד, קרם מסקרפונה והכל על טהרת המתוק מתוק מתוק וכמה שיותר מתוק יותר טוב. גימיק נוסף הוא כמובן סופגניות זהב המכילות ציפוי זהב 24 קראט. כדי להנות מסופגניה כזו תצטרכו להיפרד מלא פחות ממאה שקלים חדשים, אבסורד ככל שישמע. למרות כל השפע הזה, אין לי כל ספק שנותרו עוד כמה אולד פאשנים כמוני שמעדיפים את הסופגניה שלהם פשוטה ונקייה, עם אבקת סוכר והמון זכרונות ילדות מתוקים.