גבריאל בן חיים זכה פעמיים בפרס מצטיין הנשיאה, סיים תואר בפסיכולוגיה בהצטיינות יתרה עם ממוצע 97 והתקבל ללימודים באוניברסיטת קיימברידג’.

הוא משתף איתנו את האסטרטגיות שעזרו לו לעבור ממצב שכמעט נשר מהתיכון למצב שהתקבל לאחת האוניברסיטאות המובילות בעולם.

ספר לנו קצת על התהליך שעברת

כילד עם בעיות קשב וריכוז כמעט ולא הצלחתי להתרכז בשיעורים בבית הספר, עד כדי כך שכמעט ונשרתי מהלימודים. כשהתחלתי את התואר בפתוחה לא באמת האמנתי שאצליח לסיים אותו ובטח שלא בהצטיינות יתרה. תוך כדי התואר החלטתי לבחון לעומק מה יש למדע להגיד לגבי למידה, ומצאתי שרוב הסטודנטים והסטודנטיות משתמשים באסטרטגיות למידה לא אפקטיביות ששורפות זמן ואנרגיה.

הצלחה היא תולדה של השקעה, פיתוח מיומנויות ושימוש באסטרטגיות הנכונות. רוב הסטודנטים שמשקיעים נופלים בחלק של השימוש באסטרטגיות הנכונות, מה שמוביל לתוצאות בינוניות או נמוכות למרות ההשקעה הגבוהה. המשמעות היא שלכל סטודנט וסטודנטית שרוצים ומוכנים להשקיע יש את היכולת להצליח בתואר.

אפילו שימוש באחד העקרונות יכול לשפר משמעותית את ההישגים, ושימוש בכולם יכול להביא אותנו להצטיין מבלי להשקיע עודף זמן או אנרגיה. הנה 5 מהטעויות השכיחות שסטודנטים עושים, ומה שהם יכולים לעשות במקום:

1. למידה פסיבית מול למידה אקטיבית

הטעות השכיחה הראשונה היא שסטודנטים נוטים לעבור על החומר והסיכומים שוב ושוב בתקווה שהם “יכנסו לראש”. למידה פסיבית אומנם גורמת לתחושה של “מוכרות” אך היא אינה יעילה לשליפה: אנחנו נרגיש שאנחנו מזהים את החומר אך התחושה הזו מטעה ונתקשה להיזכר בו בעת הצורך.

“למידה אפקטיבית היא למידה אקטיבית” – לאחר הבנה עקרונית של החומר, רוב ההשקעה בלמידה צריכה להיות בשליפה אקטיבית שלו מהזיכרון. ניתן לעשות זאת על ידי שאלות לדוגמא מתוך ממ”נים ומבחנים משנים קודמות, הסברת החומר בעל פה, כתיבה תמציתית וכד’. מחקרים על למידה מראים את “אפקט המבחן” – עצם השליפה של המידע משפרת את הזיכרון לטווח הארוך. למידה אקטיבית עוזרת גם לזהות מה לא הבנו ומה דורש תרגול נוסף, ומסייעת בארגון החומר וביצירת אסוציאציות בינו לבין השאלות שעשויות להופיע במבחן. כלל אצבע טוב הוא להשקיע כ-30% מהלמידה באופן פסיבי (צפיה בהקלטות, קריאה של סיכומים) וכ-70% באופן אקטיבי.

2. למידה מרוכזת מול למידה בחזרות

הטעות הבאה היא שסטודנטים נוטים ללמוד נושא “באופן מרוכז” – ללמוד את כל הפרק או הנושא מא’ ועד ת’ ולחזור אליו רק לאחר שסיימו “סיבוב של החומר בקורס”.

לפי “אפקט החזרה” – ככל שנחזור על נושא מסוים יותר פעמים כך יהיה קל יותר לשלוף את התשובות בעת הצורך. מומלץ לחזור ברפרוף ובאופן אקטיבי על החומר כבר ביום בו התקיים השיעור (לפי המחקר בתחום, רוב השכחה מתרחשת מיד לאחר השיעור), חזרה קצרה נוספת לפני השיעור הבא וכך הלאה. לא כדאי לחכות זמן רב מדי בין חזרה לחזרה מכיוון שהחומר ישכח וידרשו יותר זמן ואנרגיה כדי ללמוד אותו מחדש. אז באופן אידיאלי כל חזרה תתבצע רגע לפני שנשכח את החומר, ובין חזרה לחזרה מרווח הזמן יגדל.

3. עודף חזרה מול למידה מרווחת

כמו כן, שימו לב שאין טעם להמשיך להתמקד בנושא מסוים בסשן הלמידה אם אנחנו כבר זוכרים אותו. המשך שינון של סוגיה שאנחנו כבר יכולים לשחזר באופן אקטיבי אינה תורמת לזיכרון, כך שמדובר באסטרטגיה לא אפקטיבית ששורפת לנו זמן ואנרגיה. אז ברגע שהצלחתם לשלוף את המידע מבלי להיעזר בחומר – עדיף להמשיך לנושאים אחרים או לעשות הפסקה, ורק לאחר מכן לחזור עליו בשנית.

למידה מרווחת משפרת את הסיכוי לשלוף את החומר בעת הצורך בהשקעה נמוכה יותר, מורידה את קצב השכחה, ומאפשרת להעמיק בחומר באופן הדרגתי.

4. למידה מופשטת מול למידה הדרגתית

טעות נוספת היא לנסות לשנן מילה במילה או להתעמק בפרטי הפרטים כבר בחזרה הראשונה על החומר. זיכרון לטווח ארוך מבוסס על משמעות (הבנה של העיקרון ולא של הפרטים), ולמידה מבוססת על קישור מידע חדש לידע קיים. לכן הבנה של החומר ולמידה הדרגתית שלו הינן משימות קריטיות לקידוד מידע בזיכרון ולשליפתו. דמיינו שכל הקבצים במחשב שלכם היו באותה התיקיה: כמה קשה יהיה לזהות בלחץ זמן את הקובץ הנכון שאינכם יודעים איך קוראים לו, לעומת כשהכל מסודר בתיקיות ותתי תיקיות.

כשמתחילים ללמוד נושא מומלץ להתמקד תחילה בהבנת הרעיונות המרכזיים ופישוטם ליחידות קטנות ובעלות משמעות, ובכל חזרה ניתן להיכנס יותר ויותר לעומק ולפרטים (תוך איזון בין למידה אקטיבית לפאסיבית). כך אנו גם מממשים את אפקט החזרה וגם שומרים ומארגנים את המידע בצורה שתהיה לנו נגישה בעת הצורך.

5. קידוד מילולי מול למידה מגוונת

הטעות החמישית היא שסטודנטים לא מגוונים את אופן הלמידה ומתבססים כמעט רק על “קידוד מילולי”. גיוון באופן הלמידה יוצר אסוציאציות נוספות אל החומר ומשפר משמעותית את הזיכרון לטווח ארוך, כך שאם כל פעם נשתמש באותו הסיכום ונעבור עליו באותו הדרך, נפגע ביכולת שלנו לזכור את המידע במבחן. כמו כן, “אפקט עליונות התמונה” קובע כי למידה דרך תמונות הינה אפקטיבית יותר מלמידה המבוססת רק על מילים, ולמידה משולבת הינה אפקטיבית משניהם. כלומר, מפעם לפעם מומלץ לגוון את אופן הלמידה – פעם לסכם בעל פה ופעם בכתב, פעם לענות על שאלות לדוגמא ופעם ליצור עזרי זיכרון כמו דמיון וראשי תיבות.

כיצד ניתן להשתמש בדמיון כדי לגוון את הלמידה? נדמיין באופן מוחשי, משעשע או מוזר רמזים למה שאחנו צריכים לזכור ובכך נסייע לזיכרון לטווח ארוך. לדוגמא, כדי לזכור את 5 הטעויות השכיחות בלמידה ניתן לדמיין בכניסה למרכז הלמידה שלכם סטודנט שאתם מכירים עם הספרה 5 מודפסת על החולצה שלו. בהתחלה הסטודנט שוכב רגל על רגל על הליכון תקול ומרפרף על הספר (למידה פסיבית). פתאום, ההליכון מופעל ובמקום לרפרף הוא משחזר בעל פה או כותב על דף את המידע (למידה אקטיבית). תוך כדי, הסטודנט מקפץ על ההליכון בצעדים רחבים מאוד (למידה מרווחת), ומדי פעם יורד מההליכון כדי לקחת הפסקה ולא להתעייף ועולה אליו מחדש (להימנע מלמידה מרוכזת).

נסו כעת לחשוב בעצמכם איך הייתם מדמיינים את שתי הטעויות הנותרות – התעמקות בפרטי הפרטים מול הבנה עקרונית והעמקה בחזרות וגיוון אופן הלמידה.

אז אתה בעצם אומר שכל סטודנט יכול להצליח?

כן. הצלחה היא תולדה של השקעה, פיתוח מיומנויות לאורך זמן ושימוש באסטרטגיות הנכונות. כולנו יכולים להגשים את המטרות שלנו אם הן מספיק חשובות לנו, במידה ורק יהיה לנו את האומץ לוותר לפעמים על התירוצים. התירוצים שאין טעם אפילו לנסות, שאין לנו את היכולת, או שזה קשה מדי אז חבל על הזמן. שאם הפסדנו בקרב זה אומר שהפסדנו במלחמה או שאם ניכשל אז זה איכשהו יהפוך אותנו לבעלי פחות ערך.

שימו לב שחשוב לקחת את האסטרטגיות האלה רק כנקודת התחלה אבל להיות קשובים לעצמנו, להתאים אותן אלינו ולהשתמש רק במה שעובד עבורנו. ככל שנתנסה יותר ונעקוב אחר התוצאות כך נבנה את ארגז הכלים, נפתח את המיומנויות הנחוצות ונכיר יותר את עצמנו ואת מה שעוזר לנו להצליח.

היה מעניין? קבלו מאיתנו עוד מתנה אחת רגע לפני שתסיימו לקרוא…

יש פה הרבה אינפורמציה חשובה ורצינו שיהיה לך קל ליישם אותה. לקרוא את המאמר שוב ושוב זה טיפל’ה מוגזם, אז הכנו במיוחד בשבילך אינפוגרפיקה שמסכמת את עיקרי הדברים שגבריאל דן בהם. גזרו ושמרו, ושתהיה שנת לימודים מוצלחת!